• להתקשרות מהירה

טיפול בבעלי מניות

בעלי מניות יכולים למשוך כספים מחברתם במספר דרכים:
משיכת משכורות או חלוקת רווחי החברה ע"י משיכת דיבדנדים.
משיכת דיבידנדים מותרת רק כשקיימים עודפים בחברה.  
חל איסור חוקי על משיכת דיבידנדים כשאין עודפים. 
בעלי המניות קובעים לעצמם את גובה משכורתם. 

משיכת כספים מהחברה

בעלי המניות יכולים גם לקחת הלוואה מהחברה. במקרה זה חייבים לערוך הסכם הלוואה כפי שהחברה הייתה מתנהגת עם גורם זר.  פקיד השומה מחייב את החברה לזקוף ריבית להלוואה. הוצאות הריבית מנוכות מהכנסות החברה ובעל המניות מחוייב עליהם במס.  בחברה נזקפות ההוצאות לפי בסיס מצטבר. בעל מניות יחיד  פטור ממס על  עליית המדד עד לתקרה מסויימת. מעבר לתקרה הוא ממוסה בשיעור המס השולי בו הוא נמצא.

כאשר חברה נותנת לבעל שליטה הלוואה ללא ריבית או בריבית נמוכה מהשיעור שקבע לעניין זה שר האוצר,  קובע סעיף 3(י) לפקודה כי יראו את הפרש הריבית כהכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה בידי החברה.
לאחרונה פורסמו מספר פסקי דין בנושא משיכות בעלי שליטה מחברות שבשליטתם. 
ניתן ללמוד מפסקי הדין שאם לא נערך הסכם הלוואה מחייב וברור ובו קביעת אחוז הריבית  וזמני פירעון יראו את המשיכות/ההלוואות כהכנסת עבודה או כדיבידנד. מה עוד שיש לגלם את המס לפי המשיכות נטו.
   
משיכות חוזרות ונשנות של בעל השליטה מהחברה שאינם מושבות תוך פרק זמן קצר יחשבו לפי פסקי הדין כדיבידנד.
לפני כשנתיים פורסמו המלצות צוות במס הכנסה בעניין "חברות ארנק" ולפיהם יראו משיכות בעל מניות מחברתו כמשכורת אלא אם הוחזרו תוך תקופה קצרה.
   
עד עתה בדיונים עם פקיד השומה היה נהוג לבדוק האם ההלוואה הוחזרה (מדובר לאורך מספר שנות המס המטופלות) והאם היה קיים הסכם הלוואה. במידה ויתרת ההלוואה הייתה קיימת  למשך תקופת הביקורת ראה פקיד השומה בהלוואות אלו כדיבידנד ולעיתים אף גילם אותו ולעיתים אף קנס את הנישום על כך שלא ניכה מס במקור. 
   
מבחינת המס - ראיית המשיכה כדיבידנד עדיפה בהרבה על ראיית המשיכה כמשכורת.

במשיכת משכורת יש לנכות מס במקור לפי טבלת המס ולדווח ולשלם את המס עם יתר העובדים בטופס 102 החודשי ובטופס 126 שנתי. במשיכת דיבידנדים יש לנכות מס במקור  בגובה 30% מהמשיכה לדווח ולשלם את המס בחודש הבא לפקיד השומה בשובר תשלום מיוחד.

משרד רואה חשבון דוד פרנקל בירושלים מתמחה בנושאים אלו. פנה למשרדנו לקבלת יעוץ והכוונה